השבוע בשיעורי היוגה דיברנו על הקשר בין הנשימה, השאיפה והנשיפה, והקבלה והנתינה.
עם כל שאיפה שאנו שואפים אנו מקבלים ואוספים אלינו לא רק אויר, אלא גם רצונות, רגשות, החלטות וכל דבר שרק נרצה.
עם כל נשיפה יש לנו גם אפשרות לתת, להוציא מאיתנו כל דבר שאנחנו יכולים לוותר עליו, שאין לו עוד מקום, בין אם זה רגשות, חוויות שעברנו, מתח וכל מה שאינו נחוץ.
חוק הנתינה והקבלה זה אחד מחוקי היוגה, אחד מהדברים שיוגה אינה יכולה להתקיים בלעדיו.
השבוע הזדמן לי ולמשפחתי לחוות את הנתינה והקבלה דרך גור חתולים בן יומו שננטש.
לפני מס' ימים ילדת השכנים בת השש מצאה גור חתולים קטן, אספה אותו אליה והניחה אותו בקופסא בחצר, אפילו ללא ידיעת הוריה.
היללות של הגור הקטן היו קורעות לב ומראהו הרך העדין והחייזרי לא הותירו לנו אלא לרצות לגונן עליו ולאסוף אותו לחיקנו אחרת לא היה שורד את הלילה.
וכך מצאנו את עצמנו, בן זוגי ואני שאין לנו ילד משותף מטפלים בגור קטן, מאכילים אותו בסימילאק, כל מס' שעות, ממלאים לו בקבוק חם עטוף בגרב חמימה שיחמם אותו,
ומנגבים לו את הטוסיק שיעשה את צרכיו, וכמובן מאושרים על כל קקי שיוצא לו..
הימים עוברים, ואנו מתמלאים תקווה שישרוד ומקבלים הרבה סיפוק על כל יום שעובר והגור שלנו מתחזק.
הנתינה והקבלה הם בכל מקום ובכל פינה, בכל שאיפה ובכל נשיפה, תתנו כל מה שביכולתכם לתת וקבלו זאת בחזרה בדרכו המופלאה של העולם.
שלכם, לינוי.
השארת תגובה